החלטה בתיק בש"א 170482/08

            הבקשה וטענות הצדדים

1.         בפני בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבה להתחיל בביצוע עבודות הרחבת דירתה הנמצאת בקומה ב' בשדרות ישראל גורי 6 בקרית שלום, תל אביב, מעל לדירתם של המבקשים, הממוקמת בקומה א' של הבניין האמור.

2.         על פי הנטען בבקשה, המבקשת עומדת להתחיל בעבודות לצורך הרחבת שטח דירתה על ידי תוספת בניה בשטח של 65.22 מ"ר באופן ששטח דירתה, לאחר תוספת הבניה, יהיה 124.97 מ"ר.

            המבקשים טוענים כי בניית התוספת המבוקשת, תחרוג מקו הבניין, חריגה של 2 מטר בחזית (לכל רוחב הדירה) וחריגה של 2.2 מטר בצד הבניין.

המבקשים מוסיפים וטוענים כי לאחר ביצוע ההרחבה, "תכסה" דירת המשיבה את דירת המבקשים שהינה בגודל 70 מ"ר בלבד ותחסום חסימה כמעט מוחלטת את אור השמש וזרימת האוויר לחלונות חדרי השינה, בדירת המבקשים, באופן העולה כדי עוולה של מניעת אור שמש ומטרד ליחיד.

            ב"כ המבקשים הוסיף וציין כי המבקשים לא יתנגדו להרחבת דירתה של המשיבה, באופן שההרחבה תבוצע לעבר החלק האחורי של הבניין.

3.         המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי ניתן לה היתר בניה כדין וכי הדרך הנכונה לתקוף את החלטות רשויות התכנון, הינה על דרך של הגשת עתירה מנהלית. המשיבה טוענת כי הבקשה אינה מצביעה על עילת תביעה טובה בטענה של מטרד ליחיד או הפרעה לאור השמש.

            המשיבה טוענת כי מדובר בהרחבת דירה, על פי דין ובהתאם לתב"ע החלה על המקרקעין וכי על פי תנאי היתר הבניה, הרחבת הדירה, תבוצע באופן שהבניה תיתמך על ידי עמודים ולא קירות מעטפת, כך שלא יהא בכך כדי לעצור את זרימת האוויר או חסימת כמות סבירה של אור השמש ואם בכלל, מדובר בהפרעה מינימלית סבירה ומקובלת.

            המשיבה הוסיפה ופרטה את מצבה האישי והכלכלי הקשה, לרבות היותה מטופלת בארבעה ילדים כך שחמש נפשות, מתגוררות בדירת שני חדרים המשתרעת על שטח של 43 מ"ר בלבד, מה שמדגיש את הצורך בהרחבת הדירה, בהתאם לתב"ע ולתוכניות שאושרו, כמפורט בהיתר הבניה.

4.         הבקשה הוגשה ביום 5.8.08. בהחלטתי מיום 5.8.08, לא נעתרתי לבקשה למתן צו במעמד צד אחד והבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים, בפני שופט תורן.

בישיבת יום 18.8.08, עתר עו"ד אורן, המייצג את המשיבה, מטעם הסיוע המשפטי לאפשר הגשת תגובה בכתב.

            כב' השופט שיינמן נעתר בהחלטתו מיום 18.8.08 לבקשה לצו מניעה ארעי, עד להגשת תגובה ולדיון במעמד הצדדים.

5.         דיון במעמד הצדדים, התקיים ביום 17.9.08, וב"כ הצדדים סיכומו טענותיהם, ביחס לבקשה.

            דיון

6.         תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), מורה כי על העותר לסעד זמני, להראות, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, קיומה של עילת תביעה הראויה לברור ועל היות מאזן הנוחות, נוטה לטובתו. כן ישקול בית המשפט, בדונו בבקשה לסעד זמני, אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד, צודק וראוי, בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

            בשלב זה של הדיון, אין בית המשפט נדרש לבחון את מכלול הראיות וטענות הצדדים ועליו להימנע מלקבוע מסמרות או להביע עמדה נחרצת, בדבר סיכויי התביעה, אלא שדי בכך שהמבקש יצביע על ראיות לכאורה, לקיומה של עילת תביעה רצינית הראויה לברור (ראה לעניין זה; רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר ואח', פ"ד נו (1) 529, ע"א 342/03 גלוזמן נ' גלוזמן, פ"ד לה (4) 105, רע"א 2512/90 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' תופיני סער, פ"ד מה (4) 405, ע"א 160/89 קוטו שירותי מזון בע"מ נ' משכנות ים בהרצליה בע"מ, פ"ד מג (1) 579, 582).

            ראיות לכאורה

7.         המבקשים מבססים בקשתם לצו מניעה זמני על שתי טענות עקריות; גרימת הפרעה לאור השמש, כמשמעה בסעיף 48 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") וחריגה מקו הבניין אשר תמנע מהמבקשים שימוש סביר בדירתם ותפגע בהנאתם מדירתם, באופן המקים עילה של מטרד ליחיד, בהתאם לסעיף 44 לפקודת הנזיקין.

עוד טוענים המבקשים כי בניית התוספת, מהווה הסגת גבול במקרקעין, כמשמעה בסעיף 29 לפקודת הנזיקין, אותו יש לקרוא ביחד עם סעיף 11 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, לפיו הבעלות במקרקעין מתפשטת, בין היתר, על חלל הרום שמעליהם.